1. |
Dagim BaYam דגים בים
01:40
|
|||
דגים בים / הִלה שלג
אני שמחה שמצאתי אותך בים האנשים.
אומרים שיש הרבה דגים בים,
אבל דגים, בניגוד לאנשים,
זה מה שרוצים למצֹא שם.
לפחות זה מה שאומרים.
ואמור זה שם של דג
ששוחה לאורך ולרוחב החיים,
במעגלים, בקוים מקבילים שנפגשים,
מקריס יקומים
ומחריב תקוות, כוונות ומשאלות לב.
לפחות וליותר, זה מה שאומרים.
אולי הם יודעים על מה הם מדברים.
אולי בזאת דברים אמורים
וכך הם אמורים להיות.
דגי זהב צפים בים של מליחות ומרירות ומחשבות.
אני שמחה שמצאתי אותך.
להתראות.
|
||||
2. |
Ana Telhi אנה תלכי
03:19
|
|||
אנה תלכי / הִלה שלג
עיניים מלוחות
בגובה פני הים
שוטפות אל חוף לִבך את שנשאר
שרידי ארמון זהב
בנים של סערה
עוטפים אותך כגולם שנשבר
כתבת לך סוף יפה
הדיו דהר, דהה
דִלגת בין מר לטוב, בין טוב למר
עכשיו את כאן, היכן שכבר נגמר
אנה תלכי, אנה תלכי
אנה תלכי, אנה
סביבך חולות של זמן
מתוך שעון ישן
מעל ראשך שמיים אפורים
לאן מכאן, ילדה
תשובה הפכה חידה
המחוגים חצים לאן מורים
כיוון בלי כוונה
חזרת להיות קטנה
בלי ציפיות, מצפון, מצפן, צופים
שוקעת ונטמעת בנופים
אנה תלכי, אנה תלכי
אנה תלכי, אנה
עיניים מלוחות
בגובה פני הים
שוטפות אל חוף לִבך את שנגמר
|
||||
3. |
Bahazara Lai בחזרה לאי
03:05
|
|||
בחזרה לאי / הִלה שלג
באוטובוס בדרך לתל-אביב
גשם של מחשבות גולמיות
הנוף נמרח מבעד לוילון אדים
מזכיר ציורים של ואן גוך
גם עם שתי אזניים
עדיין מאבדת שיווי משקל
מתפתה ליפול
תמיד יש שקט
של אחרי או של לפני סערות
תמיד יש ציפיה
לדבר שלא יבוא
פעם היית מותח חיוך
שהיה כמו ערסל להשכב בו
להביט למעלה אל זוג אישונים נוצצים
להרגע לנשום עמוק
עכשיו יש כל מני מערבולות
האי בודד כמעט כמוני
ישֵנָה על החולות
|
||||
4. |
Etsev Esteti עצב אסתטי
03:57
|
|||
עצב אסתטי / הִלה שלג
תשירי אותי ככה
השיר מבקש
והמלים החדות פוצעות את הדף
אחרכך אני אבכה לאִטי
אסוג לאחור ואשוב ריקה
סִפחתי לעצמי שתיקה
גִששתי דרכי אל הכלוב חזרה
זה לספוג את הכל ולא להוציא הברה
כשהוא בא והולך כמו אורות מכונית שעברה
החורף שלי מצטבר מחדש
מתחת לעור ובתוך העיניים
וצולה רגשות על אש קטנה
משאיר לי זמן לדמיין משאלה אחרונה
הוא שִקר, הרכבת הזו לא עוצרת בשום תחנה
אני הולכת יחפה על כל מה שנשבר בי מאז
וכמו בציור בלתי אפשרי, זורמת ממנו אליו
בורחת במקום וכלום לא נעלם
הוא עדיין נושם ובועט ופוצע ושָׁם
אני משאירה אותו ככה
זה מה שהרגשתי אז
לא מודאגת, יודעת, יבואו עוד אחריו, יצטברו מעליו
זה לא משהו שנעלם
הכל מתקבע בנוף ולא יהיה לי זר לעולם
|
||||
5. |
Linbol Nahon לנבול נכון
04:15
|
|||
לנבול נכון / הִלה שלג
הגענו עד לכאן ואין סימן לשקט
שאחרי הסערה ששכחה לשכוך
כלואים בתוך מערבולות מצטופפות
סוגרות עלינו, עטופים בבוץ אפור
והכל כך מתפורר בכף היד
כמו פרפר ללא מטאפורה של חופש
משהו עצוב קורה שם בעיניים
משהו נכנס וממאן לצאת
ואני, יודעת לצנוח
יודעת ליפול, לא פחות
ואני, יודעת לשקוע
יודעת לנבול, לפחות
הרגשות האלה לא היו דבר כל כך חכם
לחשוב עליו ולהפעיל אותו
ועכשיו כששנינו באותה סירה טובעת
אין מי שיזהיר ואין מי שיחזור
הכל מבעבע, בה-בעת הכל גם מת
עינינו לא עִכְּלו את הבאות
איום ומאיים, על מי אתה עובד
כמו טורף בעל שיניים תותבות
ואני, יודעת לצנוח
יודעת ליפול, לא פחות
ואני, יודעת לשקוע
יודעת לנבול, לפחות
|
||||
6. |
Nishmetet נשמטת
03:15
|
|||
נשמטת / הִלה שלג
בתוך צנצנת מחשבות
מחמיצה את הטובות
חיוך חִוור מלעיט פנים
חושף שיניים ושנים, היא מתמוטטת
זה מתעורר וזה נרדם
את מה שבא מולו הורס
יש זרם מגרד בדם
אבק שמתפרץ, הכוס נשמטת
הכוס נשמטת מיָדה, נשמטת מיָדה
הכוס נשמטת מיָדה, נשמטת מיָדה
הכוס נשמטת מיָדה
ומתחברות הנקודות
ונוצרים בראש טלאים
מנוטרלות כל החידות
ואין קולות ואין רואים, והיא קולטת
כי מגובה הרצפה
אפשר רק לעלות
שברירית כמו טיפה
אך מלאת תפילות, והיא שוקטת
שוקטת לאִטה, שוקטת לאִטה
שוקטת לאִטה, שוקטת לאִטה
והיא שוקטת
|
||||
7. |
||||
שיר האוטובוס / הִלה שלג
אוטובוס. קופסת שגרה על גלגלים.
הדלתות נפתחות לקראתי,
וזה אומר שבמקומות אחרים
נסגרים חלונות שהיו יכולים להיות שלי.
נותרו 9 נסיעות.
אותו קו, אותה שעה, אותה גוויית מסטיק על המושב הקבוע.
אותו חוסר געגוע.
נותרו 8 נסיעות.
המזגן מקפיא, השמש צורבת;
הכל עומד, לא משנה היכן אני יושבת.
נותרו 7 נסיעות.
רוצה להניח ראש על שמשה,
אבל הקדים אותי כתם שמנוני של אחרת.
נותרו 6 נסיעות.
משעינה את זרועי על אדן החלון
ותוהה לכמה מרפקים אני נושקת. ומצטמררת.
נותרו 5 נסיעות.
לא הייתי מנשקת אותך כאן,
אבל כל מחשבה הופכת למלוכלכת.
נותרו 4 נסיעות.
כמה פעמים בכיתי פה, כמה פעמים רציתי לבכות.
נִקבתי כבר כרטיסיות שלמות.
נותרו 3 נסיעות.
לא נמנעת מלהניח רגליים על המושב שמולי;
עם כמות הזמן שאני מבלה בו, האוטובוס הוא כמו בית בשבילי.
נותרו 2 נסיעות.
יש מקום לכולם: רבי מאומן, חייל טרוט וגברת עם סלים;
חלל משותף, כור היתוך משונע.
נותרו 1 נסיעות (הטעות במקור).
אנשים מתפוררים מחבקים עגלת קניות
ויורדים בתחנה האחרונה.
נותרו 0 נסיעות.
חיוך עייף יותר מהנהג, פשפוש בתיק, חוש מישוש משובש,
דברים מביכים מתפזרים על רצפה שחוקה,
אוספת אותם ואת עצמי ואת הארנק,
מטעינה בהכנעה כרטיסיה חדשה.
התחלה היא תמיד סוף (הוא תמיד התחלה).
|
||||
8. |
Mifletset מפלצת
03:00
|
|||
מפלצת / הִלה שלג
יושבת ליד הנוף הממוסגר ו
תוהה אם נגמרנו
מפלצת ערה, שבעה ומטופחת
היא מה שיצרנו
החלון מלוכלך אז
הנוף מלוכלך כמו
ידיים, מלים, מחשבות
אוהב אותי כמו שאתה
כמו שאני לא
באופק, הדרך לאיבוד שלנו
התחלתי ללכת בה
עוקבת אחרי שובל אבק שהשארנו
מלקקת אותו מעיניך
תחושותיי חשופות, כבר
קִלפתי את כל האהבה שהיינו
קברתי תחת שטיח
אוהב אותי כמו שאתה
כמו שלא אהיה אף פעם
הזנב שהותרת
משתרך כמו הדרמה
עדיין בחדר, סביב צווארי
אזלה הנשימה, כבר
אזלתי ממך
|
||||
9. |
Tofaat Levai תופעת לוואי
01:09
|
|||
תופעת לוואי / הִלה שלג
מה אני, תופעת לוואי
של לחשוב, לחשוב, לחשוב יותר מדי
כן, מה אני, תופעת לוואי
של לחשוב, לחשוב, לחשוב יותר מדי
|
||||
10. |
||||
דלת מסתובבת / הִלה שלג
דלת מסתובבת על ציר מחשבה.
הייתי פה כבר, אותו נוף התחלף, כמו קרוסלה של כניסות.
חטפתי סחרחורת מהסחרחרה הזאת.
אני רוצה את כל מה שאסור עם נגיעות של מה שמותר.
זה נשמע מתוק אבל זה בעיקר מר.
הנחיתה תהיה קשה ובינתיים המעוף לא קל.
התנועה במעגל.
מערבבת טפל עם מיותר.
שותה עד שמפהקת או בוכה,
או עד ששומעת דפיקה מעוררת,
אבל נזכרת שהכניסה בסיבוב ולא ישר.
עד שמשהו בי יהיה מאושר.
|
If you like Hila Sheleg (Frozen May), you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp